מנותק מסיגריות...הכה את בתו

עמותת נשים נגד אלימות מגנה בחריפות מקרה תקיפת אב לבתו, שנחשף לאחרונה בבית משפט השלום בחדרה, ובעקבות הכתבה באמצעי התקשורת. מדובר בחשד לתקיפת אב מוואדי ערה לבתו בת ה-13 לאחר שגילה שאין לו כסף לסיגריות. ובהיתקף זעם הכריח אותה לנסות למכור לשכנים שק אורז תמורת כסף, משלא הצליחה במשימה הטיח את ראשה בקיר, סטר לה וניסה לחנוק אותה. לפי כתב האישום נטען כי לאב הנאשם הרשעות קודמות מרובות, וכי הוא ריצה עונשי מאסר לא קצרים, גם בגין עבירות של אלימות במשפחה.
מכאן אנו פונים בשאלה לגופים האחראים; למשטרה ולמערכת המשפט: איך אב משליט אווירת סכנה בביתו עדיין נמצא מחוץ לכלא, ולא קיבל עונשי מאסר ארוכים למרות שהורשע קודם בעבירות מרובות בגין אלימות במשפחה. איפה מעקב מערכת המשפט והמשטרה אחרי בעיות כאלו מסוכנים שחוזרים ונשנים.
עמותת נשים נגד אלימות מאשימה ומטילה אחריות על משרד הרווחה והמדינה שהם האחראים לכל תופעת האלימות בחברה ובתוך המשפחות. העמותה אף מבקשת הקצאת והוספת משרות לעובדים הסוציאליים והחוקרים המקצועיים בתחום החברתי על מנת לקבל ולספוג את כמות הקורבנות מהקטינים, מפני שאותם עובדים סוציאליים הם החוליה המקשרת בין העבודה בשטח והמציאות, והם הכלי הטיפולי והמשגיח למה שמתנהל במציאות, ועליהם מוטלת האחריות למרות הקיצוץ בתקציבים והחיסרון במספר המשרות המיועדות לתחום העבודה הסוציאלית בחברה הערבית בארץ.

לציין שהדוח האחרון למשרד הרווחה הראה עלייה של 12% במספר הפניות בקרב הקטינים מתחת לגיל 14 שהותקפו מינית ופיזית, ומצד שני הדוח ציין את אחוז החוקרים הקטן במשרד הרווחה שעוקבים אחרי רוב התקיפות כלפי הקטינים בתוך המשפחה. משום כך האחריות מוטלת על משרד הרווחה לספק תקציבים, ועל ראשי הרשויות המקומיות להקדיש תקציבים ולנצל אותם על מנת לעקוב ולטפל בקטינים ולתת להם את ההגנה מכל בן אדם שמשתמש כלפיהם באלימות.
האחריות גם מוטלת על החברה שלנו לשינוי המשמעות הפטריכריאלית שמדגישה את מובן השליטה, ומתנהגת עם הנשים והקטינים בהיותם רכוש ושיש להם הזכות לפגוע בו מתי שירצו. מפני שהנשים והקטינים עלולים להיות קורבנות, חסרי הגנה, בגלל המספר הקטן במשרות העובדים הסוציאליים לטיפול בבעיה, וגם בגלל שהמשטרה ומערכת המשפט לא לוקחת באחריות וברצינות פיתרון לבעיה. מה שגורם לתוקפים כדוגמת האב במקרה הזה, לחזור על התקיפות עוד פעם.
לציין שהנתונים המסוכנים ביותר, הופיעו בדוח מרכז סיוע קורבנות האלימות הפיזית והמינית בעמותה, כך ש-13% מהקורבנות הם קטינים מתחת לגיל 12, ו-28% מהפניות הם בין הגילאים 13-18, במלים אחרות 41% מקורבנות האלימות הפיזית והמינית הם מתחת לגיל 18. מה שמדגיש יותר שהקטינים הם הקורבן השכיח ביותר. משום כך, על כל גוף פוליטי, חברתי, דתי לשאת באחריות לביעור כל סוגי האלימות, והגנת הנשים והקטינים מפשע והאלימות נגדם.